הסוד לפרודוקטיביות בכל תחומי החיים הוא נתינה וחשיבה על טובת הזולת
זוהי המסקנה העולה ממחקריו של הפסיכולוג הארגוני אדם גרנט, כוכב־על בן 31 בבית הספר הנחשב למינהל עסקים וורטון בארה"ב.
בעיניו, העזרה איננה אויבת הפרודוקטיביות, היא לא הסחת דעת שגוזלת זמן מהעבודה האמיתית שצריכה להיעשות, אלא היא המקור השופע, הכוח שמניע יעילות ויצירתיות מוגברות. לדבריו "פרודוקטיביות היא דרך לא מושלמת למדוד כמה אני תורם ואיך אני מנצל את זמני המוגבל כדי לחולל את השינוי הרב ביותר".
הכתבה פורסמה בעיתון הארץ, המקור בניו יורק טיימס מגזין
What Bad Customer Service Costs Your Business [Infographic]
מאמר ויזואלי של Buffer - A blog about productivity, life hacks, writing, user experience, customer happiness and business, בלוג שאני נוהגת לקרוא בקביעות. הנושאים בו משיקים לעולם של More for Less, המאמרים נשענים על מחקרים ורובם משופעים בנתונים כמותיים מעניינים המוצגים בצורה ויזואלית בהירה.
המאמר מדבר על המחירים של חוסר הבנה והשקעה באיכות השירות ללקוחות, על הפערים הקיימים בין תפיסת הלקוח ותפיסת הארגון ועל ההחלטות והפעולות שהלקוח מבצע בעקבות חוויות שירות לא מספקות.
הקשר בין רמת הפרודוקטיביות לשיעור ההשכלה בישראל
מקובל להניח כי לעלייה בשיעור ההשכלה יש השפעה חיובית על הפריון, באמצעות הגדלת היכולות של העובדים לאמץ טכנולוגיות ושיטות עבודה מתקדמות ומעבר לאפיקי תעסוקה יצרניים יותר. ״למרות זאת״, אומר הכלכלן גלעד ברנד ממכון מילקן, ״פריון העבודה בישראל דורך במקום כמעט 40 שנה, בעוד ששיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הוכפל מאז שנות ה–90״. כיצד מיישבים את הסתירה הזאת? ״הבעיה היא שאין מספיק תחרות בשוק המקומי, וכשיש עודף היצע של עובדים בשכר נמוך כולל עובדים משכילים שלא זוכים לממש את ההשכלה, אין לפירמות תמריץ להתייעל, ואת זה רואים במדויק בנתוני השכר: השכר הריאלי הממוצע לא השתנה במונחים ריאליים מאז תחילת שנות ה–2000".
שיטת More for Less